אנשי החיל - איפה הם היום? הגננות של פעם חגיגה לעיניים - אופנת הסבתות בשנות האלפיים דיון משפחתי - בבית או לדיור מוגן

Transcrição

1 אפריל 2015, גיליון מס' 31 אנשי החיל - איפה הם היום? הגננות של פעם חגיגה לעיניים - אופנת הסבתות בשנות האלפיים דיון משפחתי - בבית או לדיור מוגן 30 שנה ל"בית מלינוב" גשרים בין דוריים ברמת השרון

2 06 גליון מס' 31, אפריל 2015 מופץ חינם לאוכלוסייה המבוגרת ברמת השרון יוצא לאור על ידי מינהל גיל הזהב, עיריית רמת השרון בשיתוף מגזין דורות לקידום האוכלוסייה המבוגרת עורך: גדי פורת דבר מינהל גיל הזהב חודשי האביב הינם חודשים משמעותיים לעם היהודי. בפסח - עם ישראל יצא מעבדות לחרות. בעת הזו אנו זוכרים את סיומה של מלחמת העולם השנייה והקמת מדינת ישראל בעקבותיה בה' באייר. הבחירות מאחורינו ואנו תקווה שהממשלה שתקום תשכיל למקם את האוכלוסייה המבוגרת שבנתה את המדינה במקום גבוה בסדר העדיפויות שלה. תוכן חדשות ואירועים בקהילה 9-4 יצחק נוי מדבר אקטואליה רכזת מערכת: אילנה אנגל מינהל גיל הזהב רח' דבורה הנביאה 8, רמת השרון טל' minhal@ramat-hasharon.muni.il מערכת: לאה אורן, ראש מינהל גיל הזהב ד"ר עודד זיו, עמותת א.ל.ה. שרה נאור, עמותת "ביתנו" ניצה ערמון, סמנכ"ל "מגוונים" מרכזים רב תחומיים עדנה רותם, נורית ליטוב, פנינה מתיא, צבי קרן ואבי צבעוני מגזין דורות דורות לקידום אוכלוסייה מבוגרת בע"מ טל' דואר אלקטרוני: dorotnet@smile.net.il רכזת הפקה: קרן גלבוע צילום השער: ענת יוסף משתתפים: לאה אורן, נורית ליטוב, אבי צבעוני, פנינה מתיא, שרה נאור, עדנה רותם, צבי קרן, מורן וויס, אילנה אנגל עיצוב גרפי: אפי אליסי אין המערכת אחראית לתוכן המודעות. כל הזכויות שמורות מוקד מידע מינהל גיל הזהב: רח' דבורה הנביאה 8 רמת השרון, טל minhal@ramat-hasharon.muni.il מועדוני הגימלאים הגדולים בישוב מועדון א.ל.ה ובית מלינוב נמצאים בעיצומה של שנת הפעילות וממשיכים להפעיל תוכניות העשרה, חוגים, מכללות, טיולים בארץ ולחו"ל, פעילויות בהם משתתפים אלפי גימלאים. מינהל גיל הזהב בשיתוף עם מערכת החינוך -תוכנית ע.מ.ן ממשיך לפעול לחיזוק הקשר בין הדורות במגוון של תוכניות ומפגשים, בהם מתקיים דיאלוג המאפשר שינוי עמדות של שתי קבוצות הגיל ופיתוח סובלנות, הערכה וכבוד לאחר. אנו פוגשים גימלאים רבים במהלך עבודתנו. מקצתם פרשו מעבודה "בעל כורחם" עקב חוק גיל הפרישה ומעוניינים להשתלב שוב במעגל העבודה ועבורם הפעלנו תוכנית סיוע מיוחדת לנושא זה, ורובם הגדול מעוניינים להמשיך להיות פעילים, רלבנטיים ולעשות דברים משמעותיים. עבורם נבנות תוכניות ופעילויות בקהילה שיאפשרו להם למצוא את מקומם החדש. גם את אלו שכבר ממעטים לצאת מביתם עקב בעיות בריאות, איננו שוכחים. אנו ממשיכים לשרת אותם בביתם הן באמצעות ביקורים של אנשי מקצוע והן של מתנדבים. בהזדמנות זו ברצוני להודות לכל העוסקים במלאכה, צוות העובדים והמתנדבים בעמותת א.ל.ה, ביתנו, "מגוונים", מינהל גיל הזהב ואגף הרווחה. שלכם, לאה אורן ראש מינהל גיל הזהב אתר האינטרנט של העירייה: 12 מתנדבים באהבה 13 חזרה למעגל העבודה לבני שנה לעלייה מברית המועצות 14 על חיות וחיוכים / את והיא 16 אופנת אביב-קיץ 20 אנשי החיל. איפה הם היום? 22 החיים הם "גן ילדים" 24 להישאר בבית או לעבור לדיור המוגן? 26 לוין קיפניס 27 ספר שאהבתי 28 ממטבחה של אימי 30 למנקי הרחובות באהבה 31 אין גיל לתרגיל 2

3 חדשות ואירועים בקהילה ילדי "מגוונים" מאמצים את גיל הזהב זו השנה השנייה, שבמסגרת "יום המעשים הטובים", ילדי צהרון "מגוונים" בנווה רסקו שברמת השרון מגיעים לבית הדיור המוגן בדב הוז, משנסים מותניים, מקשטים, מנקים ומטפחים את הבית לרווחתם של הדיירים. הילדים התכוננו למשימה כבר כמה חודשים, כאשר הכינו במסגרת הצהרון שלטים מעוצבים מקרמיקה, ביחד עם האמנית מירי כהן, לתלייה בבית הדיור המוגן. ביום המיועד, ילדי הצהרון הגיעו לבית הדיור המוגן, סעדו במקום ארוחת צהריים ובסיומה החלו במלאכה. הם תלו את השלטים שהכינו ברחבי הבית ונהנו לראות כיצד הם מעניקים צבע ואור למרחב. ביחד עם הגנן של הבית הם ניקו את הגינה, אספו עלים ומילאו שקיות רבות של זבל עד שהגינה נראתה נקייה ומצוחצחת. האמנית מירי כהן ודיירי הבית ציירו ציורים מיוחדים על גבי עמודים ברחבי הבית, שהוסיפו עוד נופך למקום. בסוף היום הילדים העניקו לדיירים עצים מחומרים ממוחזרים, שהכינו בגני יול"א, לקישוט בכניסה לבית. הפרויקט הוא יוזמה של צוות הצהרון בשיתוף ההנהלה הציבורית של "מגוונים" נווה רסקו, הורי הילדים ומנהל גיל הזהב. "יום המעשים הטובים" הוא יום חג לעשייה חברתית, קהילתית וסביבתית. זו השנה השנייה, שהמרכז העירוני להתנדבות, ביחד עם תושבים מתנדבים, מציינים את היום. הפרויקט המתואר הוא רק אחד משלל היוזמות שהתקיימו ברחבי העיר, שכל כולן עשיית טוב לאחר. דליה דיגמי, מנהלת "מגוונים" נווה רסקו, אומרת: "לאורך כל השנה אנו שמים דגש בצהרון על ערך הנתינה ופרויקט הדיור המוגן הוא פנינה נפלאה, המחנכת את הילדים לעשות למען האחר ולכבד את גיל הזהב. אני שמחה על המסורת הזו ומקווה שנמשיך בה עוד שנים רבות, שכן יש בה רווח עצום הן לילדים שנהנים לתת והן לדיירי הבית שמקבלים חום ואהבה". חדשות ואירועים בקהילה תערוכת אמני רמת השרון, 30 באפריל עד 2 במאי 2015 במשתלת 'שתיל' מבין המציגים, רבים הם גימלאי עירנו אשר ידע רב להם ביצירה האמנותית, להלן שתיים מן האמניות: מיקה גלבר, נולדה ב בירושלים ומתגוררת ברמת השרון מאז עסקה שנים רבות בהוצאת כתבי- עת של אגודת 'שומרי- משקל' ובשנות הגמלאות למדה לפסל במתכת ויוצרת בסדנא בתל- אביב. הזדמנתי אל ביתה וגינתה המטופחת ופגשתי אישה בעלת חיוך מלבב, חיונית ונמרצת, עיניים סקרניות וזוג ידיים חזקות. מיקה בחרה לעבוד בחומר 'גברי' משהו, מתכת. עם זאת, נושאי יצירותיה 'רכים ונשיים' - אימהות, זוגיות, ילד מעיף עפיפון וחלזון רך מתפתל מתוך פקעת ברזל. גם הומור שנון תמצא בעבודותיה, כגון - 'אני קוגל לאגר', הבנוי ממסבי- פלדה קשוחים, או ' איש- הפח' הצהוב היושב על בול עץ בגינתה, 'דו- פרצופי' ו'פנים יפות עם תלתלי- ברזל'. מיקה מרתכת ומכופפת בחום את רעיונותיה והופכת ברזל לעלים- עדינים או חיק אישה. - 'האמן האהוב עלי ג'אקומטי עם דמויותיו הארכניות'. היא שואבת השראה מן הטבע ומטבע- האדם ומשקפת את עמדותיה כלפי 'החיים' הסובבים אותה. כלב מאומץ מסוג פיקינז, חרש מלידה, מרחרח את רגלינו בידידות ומיקה מספרת על ארבעת ילדיה ושנים- עשר נכדיה, המתכנסים בביתה בערבי שבת. ממש ברגע זה מתבשלים מטעמיה לקראתם. בעזרת העשייה ואהבת המשפחה ( בביתה מתגורר כרגע נכד, סטודנט( היא מתמודדת עם אלמנותה ולא שמעתי מפיה ולו מילה אחת של תלונה. אדרבא, מיקה משדרת אופטימיות ותקווה. עדנה רונאל, נולדה ב ברמת השרון למשפחת נהרי, ממייסדי המושבה. אביה, אלכסנדר, הגיע ב מאנטוורפן - בלגיה למגדיאל ולימים נישא והקים משק ומשפחה ברמת השרון. - 'אני זוכרת משק עמלני של פרדס, פרות ולול תרנגולות. למדנו בבית הספר 'אוסישקין' והיינו עשרה תלמידים בגילאים שונים, עם המורה המיתולוגית זהבה גרמן. עדנה ובעלה אריה, גרים עדיין על המגרש המקורי של המשפחה ברחוב הפלמ"ח. היא למדה חינוך- גופני בסמינר הקיבוצים ובהמשך נסעה לניו- יורק, שם למדה תנועה ומחול אצל מרתה גרהם המהוללת. בשרותה הצבאי היתה בצוות- הווי וב ניגנה בפני חיילים במפוחית וחלילית. מרבית שנותיה עסקה בהוראת התעמלות- בריאותית וטיפול בבעיות יציבה. לאחר שובה מארה"ב ונישואיה למהנדס החשמל אריה, יצאו לשליחות למאלי וגיניאה באפריקה. עדנה התאהבה באמנות הפיסול ולאחר התנסות של 9 שנים אצל מרים חורי, פסלת ידועה תושבת המקום ומקור השראתה האמנותית, החלה להציג את עבודותיה בציבור. מגיל חמישים היא מפסלת בחומרים מן הטבע, קרמיקה, אבן בהט, פוליאסטר ויציקת- ברונזה. למשפחה נולדו שלשה ילדים. בנם ישי בן ה 12 נהרג מפגיעת רכב לפני שנים והכאב מלווה את חייהם מאז. הבן השני ידיד הוא עורך- דין ובתם מיכל, מטפלת בפגועי נפש. אימה בת המאה, נפטרה כאן בבית המשפחה, על אותה חלקת אדמה עליה ניצב ביתם כיום. עדנה, אישה קטנה וקלת תנועה, שיער בהיר- מתולתל ומגלה עיניים בהירות, סקרניות ושוחרות אתגרים. שנים היא מפעילה מורות ומורים גמלאים, על מזרניות דקות בהתעמלות בריאותית, בהתנדבות כמובן. 'על הדרך' היא גם לומדת צרפתית וספרדית ותמיד פעילה. נאחל לה המשך יצירה ובריאות טובה. מאת צביקה קרן רמת השרון ינואר

4 חדשות ואירועים בקהילה חדשות ואירועים בקהילה תוכניות בין דוריות "יוצרים גשרים" ברמת השרון פועלות מגוון של תוכניות בין דוריות. השנה התמקדנו בתוכניות בין דוריות ששילבו מפגשים מתמשכים ומפגשים קצרי טווח. מטרת התוכניות הינן לגשר בין אוכלוסית הגיל השלישי לבני הנוער ויצירת יחסי קירבה והבנה גדולים יותר ביניהן. חלק מהתוכניות נעשו באמצעות כלים אמנותיים שמאפשרים לשתי האוכלוסיות לתת ביטוי לעולמן הפנימי וכן ליצור דיאלוג על מנת להכיר טוב יותר את עולמו של האחר. השנה פעלו 2 תוכניות מעולם הבמה - קבוצת מחול עם תלמידות כיתה י' במגמת המחול בתיכון "אלון" ותיאטרון עם בני נוער חברי אנסמבל השרון של מגוונים "אלון" שהעלו את המופע "לקחת פסק זמן" ובו קטעים מתוך מופע מקורי בהשראת שיריו של אריק אינשטיין. תוכנית נוספת שמתמשכת לאורך כל שנת הלימודים, הינה "גולדן ברידג'" ובה בני נוער ומבוגרים, לומדים ומשחקים אחת לשבוע ביחד ברידג'. כל התוכניות מתבצעות בשיתוף מינהל גיל הזהב,תוכנית ע.מ.ן )בני נוער מתנדבים( באגף החינוך ורשת "מגוונים". ערב קהילתי גדול יתקיים בתחילת חודש מאי ובו ישתתפו קבוצות מחול, פלמנקו והתיאטרון הבין דורי. השנה ניתן דגש מיוחד לתוכנית בין דורית במועדון גימלאיות מורשה שפגשו בני נוער מתנדבים בתחום האיפור, קסמים, ליצנים רפואיים. ניתן למצוא דמיון בין האוכלוסייה המבוגרת ואוכלוסיית בני הנוער. שתי אוכלוסיות אלו פגיעות. הגימלאים הופכים לעיתים לחסרי משמעות עם פרישתם מעולם העבודה ובני הנוער גם נתפסים כאוכלוסיה פגיעה עקב חשיפתם למסרים מבלבלים, לשינויים עצמתיים ומהירים בחייהם ובחיי הסובבים אותם. המפגש בין שתי האוכלוסיות גורם לתחושה טובה של שני הצדדים של קירבה, הבנה ומשמעות. קשר חם בין עובדי חברה עסקית לניצולי שואה כנס בנושא "ההתנדבות בישראל" התקיים לאחרונה באוניברסיטת בר אילן בהשתתפות מאות פעילים, נציגי רשויות מקומיות, משרדי ממשלה וחברות עסקיות, שחרתו על דגלן את ערך האחריות החברתית ומגייסות את עובדיהן לתרומה לקהילה. את הרשות המקומית ייצגה גב' מירי בת אל. לאה אורן, ראש מינהל "גיל הזהב", הציגה בכנס מודל של שיתוף פעולה בין חברה עסקית לקשישים ניצולי שואה. במסגרת זו, 30 עובדים מקבוצת "אלטשולר שחם" בחרו, מתוך מגוון אפשרויות שנפרסו בפניהם, ליצור קשר עם 15 ניצולי שואה, ולבקרם בבתיהם אחת לשבועיים. בימים אלה התכנית נכנסת לשנתה השנייה. בין הצעירים לניצולי השואה נוצרה מערכת יחסים חמה וקרובה. הצעירים שומעים על במסגרת הפסטיבל הבינ"ל ה- 49 לברידג', שנערך בגני התערוכה בתל אביב, התקיימה לאחרונה אליפות בתי ספר. באליפות השתתפה גם נבחרת תלמידים מרמת השרון, שמנתה 12 נציגים מבתי ספר בעיר, כאשר הצעיר ביניהם הוא תלמיד כיתה ד' בבית הספר אוסישקין. המיוחד בקבוצה זו הוא, שאת הכשרתם רוכשים בני הנוער במשחק משותף ובתרגול עם מבוגרים. כל זאת, במסגרת תכנית בין-דורית "גולדן ברידג'", שרמת השרון חלוצה בה. את הרעיון הגה תושב המקום, אבישי בן דוד, שבמשפחתו שלושה דורות המשחקים ברידג'. אבישי שכנע את מערכת החינוך בחשיבות פיתוח ענף ספורט זה בקרב בני הנוער ביישוב ובערך המוסף של התכנית, שבה לוקחים חלק בני הגיל השלישי והנוער. ברידג' משותף לגיל השלישי ולבני נוער השואה באופן בלתי אמצעי, על הניצחון האישי של כל אחד מהשורדים, על אופן התמודדותם עם אירועי חיים קשים והם מהווים מודל לחיקוי ולהערכה. הצעירים מסייעים לקשישים בתחומים שונים ובעיקר בכל הקשור לטכנולוגיה המתקדמת. בהרצאתה, הדגישה לאה אורן, שהתכנית הבין-דורית יצרה חלון הזדמנויות ליצירת קשר חם והדדיות בין הדורות. אריה אוספיץ, ניצול שואה המשתתף בתכנית: "המפגשים נותנים לי הרגשה שאני חיוני, נחוץ ושיש לי מה לתרום. כל זאת בנוסף לחשיבות שבעברת סיפור השואה לדורות הבאים על מנת שלא יישכח". המתנדבים זוכים להדרכה ולליווי מקצועי שוטף ממינהל גיל הזהב. המפגשים מאפשרים יצירת קשר, סובלנות וכבוד בין המשתתפים. לתכנית שותפים אגודת הספורט, יחידת ע.מ.ן באגף החינוך ומינהל גיל הזהב. 7 6

5 חדשות ואירועים בקהילה חדשות ואירועים בקהילה צילום: לאה עינב שלושים שנה לבית מלינוב - "ביתנו" יוזמה של מספר אנשים נמרצים, שכבר אינם עמנו, הביאה להקמתו של מרכז לגמלאים ברמת השרון. עמותת "ביתנו" היא יצירה משותפת של פייבוש יעקובי, שמשון כוכבא, שלום דותן וקורט גרודלגר, אשר חברו יחד להקמת מרכז למבוגר, שייתן מענה במגוון צרכים ויתרום לאיכות חיים בגיל הפרישה. בתחילה התייחסו בעיקר לצרכים הפיזיים, אבל עם השנים הבינו, שחשיבותו של מרכז כזה היא ביכולתו לענות על מגון צרכים של המבוגר בכל שטחי החיים, ביניהם: עזרה הדדית, תמיכה, תרבות, חברה, רווחה, טיולים, הרחבת דעת, אמנות, תרבות הגוף, ועוד. הדרך להקמת המרכז לא הייתה פשוטה. פייבוש יעקובי, שהיה חבר מועצה, הצליח לשכנע את חברי מועצת רמת השרון, שהבית וארבעה הדונם שלידו, אשר הורישו ליאוניד ופניה מלינוב למועצה - בתנאי שישמש לצורכי הכלל, יינתן להקמת מרכז לגמלאים. בשנת 1985 הוחלט לממש את צוואתם של הזוג מלינוב, וביתם הפך מרכז לרווחת גמלאי המושבה. להפעלת הבית חברו כל הארגונים שפעלו עד אז בנפרד, והוקמה עמותה חדשה "עמותת ביתנו". הבית עבר לרשות העמותה והפעילות בו הלכה וגברה. היו"ר הנבחר של העמותה החדשה היה שמואל אפרת. אפרת הקים מכללה, בתחילה ללימודי ארץ ישראל בלבד, שפעלה בהרצליה. עם קבלת הבית עברה המכללה לבית מלינוב. בתחילה השתתפו בה 30 חברים והיום משתתפים בה מאות, הלומדים בשלושה תחומים: לימודי ארץ ישראל, בשיתוף עם מכון אבשלום; יהדות ומסורת; קורסים מגוונים - אקטואליה, היסטוריה, אמנות, ספרות, מדע, אסלאם, מדעי החברה, עוד. הלימודים מתקיימים בשעות הבוקר, ומעבר להרצאות עצמן, המפגש החברתי חשוב לא פחות עבור החברים. מעבר לכך, בבית מלינוב מתקיימים חוגים שונים, המועברים על ידי מתנדבים ובקיץ פועל בגינת המקום גם בית קפה. שמואל אפרת ז"ל וגאולה גלעד ז"ל הם שהניחו את התשתית החברתית והתרבותית של הבית, שצמחה וגדלה למפעל גדול. הבית מנוהל על ידי מתנדבים, ההנהלה מתכנסת מידי שבוע והיא פעילה ביותר. הבית פועל בהצלחה רבה, שוקק חיים ופעילות, וחזון יוזמיו ומקימיו נותן מענה לכל גמלאי בעיר. העירייה תומכת במקום מאז הקמתו, לאחרונה שופצה חזית הבית ועוצב גן גדול המשמש מקום מפגש למשפחות ביישוב. ברכותינו למועדון בית מלינוב - "ביתנו" עם ציון שלושים שנה להקמתו. כתבה: שרה נאור תערוכת ציורי נשים של חברי מועדון א.ל.ה, הוקמה בסיועם של לאה ועודד עינב והוצגה לכבוד יום האישה הבינלאומי שחל בחודש מרץ. פתיחת התערוכה התקיימה בערב מיוחד בהנחייתה של ברוריה שילוני שהוקדש לדמות האישה היהודייה לאורך ההיסטוריה בזמר ובמלל, בהשתתפות אילנה בן דב במופע נשי ולווי מוסיקלי של נילי קציר. תלמידי הכפר הירוק בימי התנדבות במרכז יום לקשיש במסגרת התכניות הבין-דוריות המגוונות של מרכז היום לקשיש, הגיעו תלמידי כיתה ט' מבית הספר השש-שנתי בכפר הירוק לשלושה ימי התנדבות במרכז. התלמידים סייעו לצוות מרכז היום בעבודות המטבח ובחוגים המגוונים שבמקום. החיבור בין הדורות היה טבעי מאוד בזכות קבלת הפנים החמה ומאור הפנים של הקשישים, הנהנים לפגוש את הדור הצעיר, לשוחח, קבוצת הליצנים הרפואיים מתכנית ע.מ.ן עם המדריך נועם בביקורם במרכז היום שלושה מפגשים ייחודיים התקיימו בין בני נוער מתנדבים לקבוצת גמלאיות ממועדון "יחדיו" בשכונת מורשה. המפגשים התקיימו הודות לשיתוף פעולה בין אגף החינוך -תכנית ע.מ.ן, המכשירה בני נוער להתנדבות בקהילה בתחומים שונים, לבין מינהל גיל הזהב. מטרת המפגשים ליצור קשר חם בין הדורות ולפתח הערכה וסובלנות. בני הנוער, שמתנדבים כליצנים רפואיים, נענו לבקשה של אחת הגמלאיות, שהביעה רצון לעצב בלונים לנכדיה. המפגש היה באווירה נעימה ומבדחת. הגמלאיות הודו על הקשר הבין דורי ממשיך... להקשיב, להשמיע וליצור יחד עמם. התלמידים גלשו באינטרנט עם הקשישים והציגו בפניהם את פלאי הטכנולוגיה, סייעו בעבודות יצירה לפסח וסיכמו באמרם: "היה כיף מאוד להיות אתכם. אתם אנשים מקסימים ומעניינים". לאור הצלחת המפגשים סוכם עם המחנכת, שלקראת שנה"ל הבאה תיבנה תכנית התנדבות שנתית. החיבור עם הכפר הירוק נעשה ביוזמת מנהל גיל הזהב. תשומת הלב והסבלנות של בני הנוער. מפגש נוסף התקיים בין קבוצת גמלאיות לבנות נוער מע.מ.ן, המשתתפות בקורס איפור, ביוטי ופנטזיה. הגמלאיות שמחו על ההזדמנות להתאפר והביעו הערכה ותודה על הנכונות של בנות הנוער לשתף עמן פעולה. במפגש השלישי בני הנוער, העורכים מופע קסמים, הופיעו לראשונה בפני הגמלאים. עד כה הם הופיעו בפני ילדים חולים בבתי חולים ובימי הולדת לילדים נזקקים. הפעם חרגו ממנהגם והופיעו בפני הגמלאיות לשמחת לבם של הצופות במופע. 9 8

6 אקטואליה יצחק נוי מדבר אקטואליה צביקה קרן ב שבת השנייה בכל חודש, בשעה 11.00, הוא מתייצב מתחת למפת העולם במועדון א.ל.ה. מקטורן בז' קליל מסתיר בקושי כרס חצופה ומעליה שלייקס בצבע יין, ליתר ביטחון... ד"ר יצחק נוי מגיע אל קהלו הקבוע באולם צר מלהכיל ומודיע מראש - "לא באתי לדבר פוליטיקה ואיש בל יעיז ליחס לדבריי כוונות בנידון, נקודה". זה עתה סיים לשדר 'חי' ברדיו 'שבת עולמית' והנה הוא גולש בקלילות אל נושא האקטואליה שלפנינו. יצחק, איש נאה במיטב שנותיו, מבטו חודר ומילותיו בהירות. אתה יכול לחוש את 'הכרטיסיות' רצות מאחורי מצחו כשהוא מארגן את החומר, שיהיה מושך, לא שגרתי ויביא מנה גדושה של מידע חדש. אירועים ואנשים עומדים מאחורי מידע זה, הזמן והמקום מדויקים להפליא. אתה יושב מרותק ומנסה לפענח את ההקשר בין שיחות ריבאנטרופ-מולוטוב במוסקווה, הסכם שהופר, לבין מהלכי מלחמה ושלום במזרח התיכון בימינו; אתה חושב על 'צוק איתן' ויודע, כי בסוף הוא כבר יחבר את הקצוות. המרצה לוקח אותך למקומות רחוקים בזמן ובמקום, מצביע בפנס החץ - "הנה אנו חוצים את האטלנטיק ושם ב'עיר- המדע' באמצע המדבר, מתבשלת לה פצצת האטום הראשונה, זו שתביא לסיום מלחמת העולם השנייה". ומיד לאחר מכן, שבים לאירופה ולמזרח התיכון ולבעיה האקטואלית שבה פתחנו. כן, אפשר לשאול ולהעיר אפילו באמצע ההרצאה ולקבל תשובה, בעברית תקנית, לפעמים בליווי בדיחה או חידוד ומיד לאחר מכן הוא יחזיר את 'המושכות' בדיוק למקום שבו הפסיק. יצחק הוא 'היסטוריון יהודי-ישראלי אופטימי ומאמין גדול בעתידנו כאן, כנגד כל הספקנים והמיואשים. הוא מדבר באינטימיות על גדולי האומות, מונה את מעלותיהם ומחדליהם ואתה פוגש בהם 'נטו' חיים ומציאותיים, מבחינת הושט ידך וגע בהם. יליד מושב נטעים )1942(, בן למשפחת נוילנד, בוגר החוג להיסטוריה כללית והיסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר להיסטוריה של ארה"ב מאוניברסיטת ברנדייס, בוסטון. עד כה כתב 35 ספרים, מרביתם לילדים ונוער וכן למבוגרים: 'יום השנה לקארל שיינפלד' ו-'אבא ואימא היקרים'. בנוסף כתב מחזה בשלוש מערכות. רבים מכתביו זכו להמחזה ברדיו, בתיאטרון ואף הוסרטו. בשנות השבעים )של המאה הקודמת(, ערך ושידר תכנית שבועית לנוער 'לבת ולבן ולמי שמתעניין'. יצחק, צמח ב-'קול- ישראל' ולאחר שפרש נתבקש לשוב למיקרופון, לדרישת המאזינים. נורית, מנהלת מועדון א.ל.ה., אומרת, שתמיד אצלו האולם 'מפוצץ'. חפשו אותו במידעון " יצחק הוא 'היסטוריון יהודי-ישראלי אופטימי ומאמין גדול בעתידנו כאן, כנגד כל הספקנים והמיואשים. הוא מדבר באינטימיות על גדולי האומות, מונה את מעלותיהם ומחדליהם ואתה פוגש בהם 'נטו' חיים ומציאותיים, מבחינת הושט ידך וגע בהם. יליד מושב נטעים )1942(, בן למשפחת נוילנד, בוגר החוג להיסטוריה כללית והיסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר להיסטוריה של ארה"ב מאוניברסיטת ברנדייס, בוסטון. עד כה כתב 35 ספרים, מרביתם לילדים ונוער וכן למבוגרים

7 התנדבות תעסוקה / קליטה מתנדבים באהבה נורית ליטוב 13 פני זמן קצר חגגו בדיור המוגן ברמת השרון )שברחוב ל דב הוז( 25 שנה לקליטת גל העלייה הגדול מברית המועצות. 25 שנה זה זמן רב, אך נראה כאילו היה זה רק אתמול... "כשהתחיל גל העלייה, היו התלבטויות האם ואיך לקלוט עולים. אין כאן )ברמת השרון( דירות, היישוב נחשב כמקום יקר, אבל ראש העיר דאז, מר אפרים חירם-פיחוטקה, החליט כי עלינו להשתתף במאמץ הלאומי וכי כל מי שיגיע יקבל יחס אישי וחם", מספרת אילנה אנגל, עובדת סוציאלית ורכזת הקליטה דאז. "מוניתי לרכזת הקליטה ולידי סייעה ציונה כהן. שתינו לא דוברות את השפה הרוסית וגם לא ממוצא רוסי. הכנו תכנית עבודה, שכללה: איתור דירות, הכנת מרכז לאביזרי בית, מתנדבים מלווים לתרגום ולהדרכה בסבך הביורוקרטיה, משפחות מאמצות, מורים לעברית, ועוד. התגייסות הקהילה הייתה גדולה ואנשים רבים הביעו נכונות לסייע. אנחנו למדנו מספר מילים בסיסיות ברוסית, שיסייעו לנו בהסברים הראשונים הנדרשים, שילבנו אידיש, אנגלית והרבה תנועות ידיים ובסופו של דבר העולים הבינו הכול. כשלא הצלחנו - ביקשנו שיבואו מחר... הייתה המון שמחה ואהבה בעבודה שלנו ושל המתנדבים המסורים, שהתגייסו מכל הלב לסייע. ציונות יפה בהתגלמותה. לעולים לא היה קל, אבל היה להם הרבה רצון, מוטיבציה ללמוד, לעבוד בכל עבודה, ללכת לאולפן ולהיקלט. הם העריכו את הסיוע והתמיכה שנתנו להם. יצאנו יחד איתם לטיולים להכרת הארץ וסייענו להשתלבות ילדיהם בבתי הספר. הימים היו ימי מלחמת המפרץ, תקופה לא קלה לכל האוכלוסייה ובוודאי לעולים חדשים. נתנו להם הדרכה מיוחדת וליווינו, בסיוע המתנדבים, בכל דבר אפשרי", כך נזכרת אילנה.. היום, העולים של אז מעורים בקהילה. חלקם מתגורר בדיור המוגן ולא שוכח את הימים הראשונים ברמת השרון ואת העזרה מכל הלב שקיבלו. 12 הדבר הכי גדול בעולם זה לעשות טוב למישהו " אחר" )רבי קלונימוס(. ברמת השרון יש אלפי מתנדבים שעושים טוב לאחרים; אנשים התורמים מזמנם ומידיעותיהם בכל התחומים. האפשרויות רבות ומגוונות, כך שכל אחד יכול למצוא מקום להתנדב, לתרום ולהיתרם )פועלים בעיר כ- 30 ארגוני התנדבות(. המתנדבים, במיוחד הגמלאים, מביאים את הידע והניסיון הרב שצברו במהלך השנים וכישורים אחרים לעשייתם ההתנדבותית, כאשר המטרה היא לעזור לאחרים, אבל בעצם המתנדבים מקבלים יותר, כפי שהם מעידים, כי "מנתינה מקבלים המון בחזרה". המרכז העירוני להתנדבות יוזם ומפעיל תכניות התנדבות שונות למען העיר, ביניהן: של"מ בחינוך )שירות לאומי למבוגר(, זה"ב בגן, תות ירוק - תושבים למען הסביבה, "אוזן קשבת", התנדבות בחירום והרשימה עוד ארוכה. כך שכל אחד יכול למצוא את המקום המתאים לו ביותר. מרכז ההתנדבות העירוני ובראשו מירי בת אל, ראש תחום ההתנדבות העירונית, בשיתוף עם אגף הרווחה בעירייה ורשת המרכזים הקהילתיים "מגוונים", יוזמים ומפעילים את רוב התכניות. רכזת של"מ בחינוך, דניאלה מיכאל, מרכזת את הפרויקט כבר שמונה שנים. לפני פרישתה הייתה במשך 18 שנים מנכ"לית "אנוש". לאחרונה הצטרפה אליה יעל שילה, שפרשה לאחר שנים רבות בהוראה. במסירות ובאהבה הן מרכזות את המתנדבים. אחת לחודש מתקיימים מפגשים במרכז להתנדבות "מגוונים" שבקריית הצעירים. "המפגשים מעניינים ומעשירים, מעניקים כלים להתמודדות בעבודה והעשרה כללית", הן אומרות. במפגש האחרון, שבו ניתנה הרצאה מפי יובל פורת, חוקר מוח מהאוניברסיטה העברית בירושלים, על "המוח הרואה - מציאות פוגשת מחשבה", שוחחתי עם צביה ספיר, עובדת מדינה שפרשה מעבודתה, מתנדבת שנה שנייה בבית הספר "אוסישקין", צמודה לכיתה ב'. יומיים בשבוע היא מגיעה לבית הספר להתנדבות. "עם פרישתי חשבתי להתנדב בבית חולים, אך החלטתי לתרום לחינוך ויש לי הרבה סיפוק. העבודה שלי עם הילדים בבית הספר נותנת לי תחושה נהדרת, לא מעט בזכות המורה, שיודעת להעריך מה שאני עושה והילדים ששמחים לבואי". יוסי אסט, מתנדב שנה שלישית בבית הספר "גולן", שלוש שעות בשבוע, מסייע לילדים הזקוקים לתמיכה ולעזרה: "התגובות של הילדים גורמות לי להרגשה טובה, כשחזרתי לאחר שהייתי חולה קיבלו אותי בשמחה וחיבקו אותי". המתנדבים והרכזים מציינים, שההתנדבות נותנת להם יותר ממה שהם נותנים לה. "ההרגשה שאני עושה טוב לאחרים היא ההרגשה הטובה ביותר..." בקיץ האחרון, במבצע "צוק איתן", הוכיחו תושבי רמת השרון את רוח ההתנדבות שלהם, כאשר מאות נרתמו לאריזת חבילות לחיילים וסייעו בכל המתבקש. מקסי ארז, מי שמרכזת את החוגים ב"בית מלינוב", אמרה בעת קבלת "אות המתנדב": "לראות את האנשים נהנים גורם לי הנאה רבה. מעצם ההתנדבות אני מקבלת כל כך הרבה סיפוק, עניין והערכה, חיוך התודה שווה הכול! יש בשביל מה לקום בבוקר... זה אתגר אמיתי! אני מודה למי שנתן לי את ההזדמנות לתרום ולהעניק לאחרים. גולת הכותרת של ההתנדבות היא מה שאנחנו מקבלים ממנה ולא מה שאנחנו נותנים". כל המעוניינים להשתלב בפעילויות התנדבותיות - מספר הטלפון של מרכז ההתנדבות: בקיץ האחרון, במבצע "צוק איתן", הוכיחו תושבי רמת השרון את רוח ההתנדבות שלהם, כאשר מאות נרתמו לאריזת חבילות לחיילים וסייעו בכל המתבקש. חזרה למעגל העבודה לבני +60 בשנים האחרונות שוק העבודה עובר תנודות רבות וכך גם המצב הכלכלי. הדבר משפיע, בהכרח, גם על הגמלאים. רבים מביניהם פרשו מהעבודה בשלבים שונים בחייהם, חלקם מיצו את מרב שנות העבודה המתאפשר במקום עבודתם, ויש היוצאים ממעגל העבודה מסיבות שונות בגיל צעיר יותר. "אנו פוגשים גמלאים רבים המחפשים עיסוק, הן כדי למלא את שעות הפנאי ולשפר את המצב הכלכלי, והן כדי להרגיש שייך ורלוונטי בעיני החברה והמשפחה", אומרת אילנה אנגל, עובדת סוציאלית ורכזת תוכניות בקהילה במינהל גיל הזהב ברמת השרון. חברות רבות מוכנות היום לקלוט עובדים מבוגרים במגוון תחומים, מתוך הערכה לבגרות, לניסיון, לכישורי העבודה, להתמדה ולרצינות של העובדים המבוגרים. לאחרונה יצא ג'וינט-אשל במיזם "חזרה למעגל העבודה לבני +60" בשיתוף מינהל גיל הזהב בעיריית רמת השרון ומכון "שיפור" התקיים קורס בן 15 מפגשים, שעסקו במגוון נושאים, ביניהם: זיהוי מסוגלות וכוחות אישיים, הכרת שוק העבודה ומאפייני התפקידים, עקרונות השיווק העצמי, איתור מקומות עבודה פוטנציאליים, ייעוץ והכוונה תעסוקתית. עם פרסום הקורס פנו כמה עשרות אנשים, מה שמעיד על התעניינות בתחום. בפועל התחילו את הלימודים 17 איש וסיימו 12, מתוכם חמישה השתלבו בעבודה ועוד כמה נמצאים עתה בתהליכי חיפוש, מיון וראיון. 25 שנה לעלייה מברית המועצות אילנה אנגל אילנה אנגל עו"ס, רכזת תוכניות בקהילה

8 2 מילים: זוהי ההוראה ללכת עם שריון והבטחה 3 מילים: כתבו על החיה והיא נראתה אומללה 2 מילים: כשמצאו המלכים, אסרו לקיים יחסים קרובים 3 מילים: אנשי החברה קדישא, סימנו את הבעיה 4 מילים: כשנעל המגפיים, חתם על נשק, אכל ונרדם 3 מילים: כשלבש השכמייה, יצאה לו פעייה 3 מילים: אכל גזר, עשה אהבה ותפס חלחלה 2 מילים: הוא רך כתינוק, למה נצפה שיסע רחוק? 2 מילים: הגברת הראשונה, נפגעה ובכתה 2 מילים: במופע החשפנות, התגלתה הרמאות 2 מילים: הוא מסתתר ומצפה, לתפוס שלל ירצה 2 מילים: אומרים שהוא לא יפה ורק במים שוחה 3 מילים: להזיזו קשה, נסה לדקור זה לא משנה 2 מילים: למשל ב"דואר ישראל", הוא באיטיות פועל 2 מילים: אוכל ומלכלך השולחן, תמיד נשאר לבן 2 מילים: אילו פתחו הפיות, היו עפות שם פעיות 1 מילה: במחשב הוא ידיד, את החתולים יטריד 2 מילים: שושנה אמרה לבעלה, אתה חזק ונורא 2 מילים: הזוגיות לא בשבילי, לכן אני כה עצמאי 3 מילים: היהודי קיבל את המוח ולי נתנו את הכוח 2 מילים: בסביבה הרטובה, אסור להוציא מילה 3 מילים: לצאת במחול סוער, אבל מאוד להיזהר 2 מילים: לתלות על הצוואר, להריח ריח מוזר 2 מילים: לא פייר שלאוניות, אישור עגינה מהקטנות 2 מילים: הכול התחיל בהודים, שעשו ממנה אלוהים 2 מילים: לקחת גבר ולנופפו, ולצפות שיעשה מו- 2 מילים: צריך הרבה ממון, להפוך הקטן מקדוש למזון 2 מילים: על המצח זה נראה, שהייתה פה תקיעה 3 מילים: אני תמיד בהתחלה וזו אינה מחלה 3 מילים: זה כיף להתחבר, להיצמד ולא לוותר 2 מילים: דרך האוזן לחדור, לצאת ברדיו בשידור 2 מילים: אחרי שניקו וחתכו, אפו ולבורקס צירפו 1 מילה: הנשים מחליפות בגדים, ואני רק צבעים 3 מילים: זה לא יפה ללעוס ולומר שאני לא קשה 2 מילים: אותי אוהבים לאפות, ולטפס במדרגות 4 מילים: זה שיצא מאבותיי, תמיד צועד לפניי 1 מילה: כשהשבלולים לקרב יוצאים, הגברים מתחרמנים 3 מילים: את כולם סיבן, ובכה לו המסכן 3 מילים: צריך בסבלנות לחכות ולצפות לתשובות )התשובות בעמוד 31( "קסם הבמה" - אירוע קהילתי 10 למאי בשעה I אשכול פיס, רח' העבודה 12 בתוכנית: * הזמרת אביבה הד בתוכניתה: "שהשמש תעבור עלי" משיריו וסיפוריו של יורם טהרלב * מקהלת מועדון א.ל.ה * מחול בין-דורי בשילוב בנות כיתה י' ממגמת המחול של תיכון "אלון" * "נשים בתנועה", מועדון א.ל.ה * להקת פלמנקו פלוס של ביה"ס 'ריתמו', מגוונים "קריית הצעירים" * תיאטרון בין-דורי בשילוב אנסמבל נוער של תיאטרון "השרון", מגוונים "אלון" * כיבוד קל עלות כרטיס: 25 ש"ח רכישת כרטיסים - מועדון א.ל.ה טל' בית מלינוב טל' מינהל גיל הזהב מוקד מידע כללי ומיצוי זכויות לגימלאים "קפה, שיח וחברותא" בימי רביעי, בין השעות רכזת: אילנה אנגל, טל במועדון א.ל.ה, רח' דבורה הנביאה 8 * דמי השתתפות 10 ש"ח קורס ליזמות חברתית וקהילתית אם הנכם גמלאים ויש לכם זמן פנוי ורצון להשפיע אתם מוזמנים לתרום לקידום יזמות חברתית קהילתית למען האוכלוסייה המבוגרת והשתתפות בקורס ייחודי בהנחיית: דר' ריטה אלוני, וגב' אורה זמיר רכזת: אילנה אנגל משך הקורס: 10 מפגשים שבועיים בני 4 שעות דמי השתתפות: 120 ש"ח הקורס מותנה בראיון קבלה לפרטים והרשמה: מינהל גיל הזהב, טל' בטלפון בדואר אלקטרוני: minhal@ramat-hasharon.muni.il מינהל גיל הזהב - רח' דבורה הנביאה 8, טל' על חיות וחיוכים ממני החיה שבאדם, צבעוני אבי את והיא את מנסה לעלות על כיסא בקלילות, בדילוג אחד, כדי להגיע למדף הגבוה במטבח, אבל אינך מצליחה. את חייבת להיעזר בשרפרף. את כבר לא יכולה להשתובב עם הנכד על השטיח ולקום בזריזות, כמו שנהגת לעשות. את כבר לא מה שהיית. את כבר לא יכולה לטפס שלוש-ארבע קומות בגמיעה אחת. אפילו לא שתיים. את מתבוננת בתמונה מהבר-מצווה של נכדך, שצולמה בשבוע שעבר ואת מזועזעת. מי זאת הזקנה הזאת? בינך לבינך את יודעת. את כבר לא רואה כל כך טוב, השמיעה לא חדה מספיק, גם שיווי המשקל כבר לא כמו שהיה, אבל את נוטה להאמין, שסודך עוד לא פרץ החוצה, שבעיני האחרים את עדיין מהלכת קסם... עד שאת נתקלת במראת קיר גדולה בבית קפה נחמד בקניון גן העיר. זו שבוהה בך במבט סתמי נראית לך בת גילך, אבל יש לה עוד הרבה מה לשפר בהשוואה אלייך. את מסתכלת אחורה כדי לראות את ההיא שמשתקפת במראה, אך אין שם איש. מלצרית דקיקה וחייכנית מובילה אותך לשולחן ליד החלון. את בוחרת לשבת כשגבך אל המראה. מזמינה קפה הפוך ומנסה להתאושש. המלצרית חוזרת עם כוס הקפה וחיוך של נעורים. את לוגמת לגימה ארוכה וחושבת לעצמך, זהו? אז אין מה לעשות? כך זה יהיה מעכשיו? בתחרות בינך לבין המראה היא תמשיך להפתיע אותך ולא לטובה? שתי לגימות נוספות מהקפה המהביל ואיזו שהיא תובנה מזדחלת לה אל תוך מחשבותייך. המראה לעולם תתגרה בך ותתעמר בך ואת תצאי וידך על התחתונה, אלא אם כן תחליטי שאת מפסיקה לחפש את עצמך בבבואה של הקיר ואת מפנה את הזרקור פנימה לתוככי הווייתך. בתוך הפנים הזה תפגשי אותך, אותך האמיתית. זו ששיני הזמן לא נוגסות בה, החומר לא יכול לה, היא בת בלי גיל. לא פנים לה ולא גוף, אבל היא אמיתית כל כך ושום מראה שעל הקיר ואף תמונת בר-מצווה לא תוכל לה. כשאת יוצאת מבית הקפה את שולחת מבט במראה. היא כבר לא יכולה להפתיע אותך. יהודית רז

9 אופנת אביב-קיץ 2015 לבוש "סבתאי" OUT לבוש אופנתי IN שחור, אפור ולבן. תמיד באופנה 17 מצולמות )מימין(: רותי פורטל, נורית שחם ורחל שלומי צילום והפקה: נורית פלד ועדנה רותם המשך בעמוד דגמי אביב-קיץ של Seventeen )סבנטין( הכתבה צולמה ברחוב סוקולוב בעירנו, ליד מתחם החנות.

10 אביב-קיץ 2015 אופנת כתום שחור, ג'ינס מראה כתום, מאוד מקובל לאביב-קיץ של השנה. המעצבים הגדולים מכנים אותו אפילו "הכתום השחור" של הקיץ הקרוב המשך מעמוד 27 עדנה ברייטנפלד רותם מראה ה"לבוש הסבתאי", שכולנו זיהינו מיד באישה מבוגרת, עבר כמעט מהעולם המודרני. האישה המערבית, ככל שהיא מתקדמת בגיל וחיה לאורך יותר שנים, רוצה לשמור על רוח צעירה, בריאה, ספורטיבית ואופנתית. מי היה מאמין שבשנות האלפיים סבתות לא ייראו סבתות, וייראו נפלא, כפי שאנו עדים לכך. לפנינו שלוש סבתות צעירות, שלהן יחד 13 נכדים, והן מצטלמות ומדגמנות את אופנת אביב- קיץ הסבתא של היום מודרנית, נראית טוב ושומרת על מראה אופנתי צעיר )המאמץ נושא תוצאות(. רוב הסבתות של היום לא מאפשרות לצופה מהצד לנחש את גילן, ולא פעם הבנות שלהן לובשות את אותם דגמים כמותן. אופנת הקיץ מאוד נדיבה השנה, ויש בה צבעוניות רעננה. ניתן ללבוש אורכים שונים. כך, כל אישה, אף מעל גיל 60, יכולה למצוא משהו מתאים גם עבורה. האופנה לגיל היותר מבוגר מתבטאת רק במעט יותר צניעות, השרוולים יהיו באורך של שלושה רבעים באביב, ובימי הקיץ קצרים יותר. הגופיות ישמשו בעיקר מתחת לעליוניות והן תוספת צבעונית מרעננת לכל צבע שנלבש מעל. חשוב, שכל אישה תכיר את מגבלות הלבוש של עצמה ותתאים את הלבוש לגיל, למידות, לאישיות ולהסתרת חלקים ששווה לכולנו ללמוד להצניע, בדיוק כפי שמומלץ לנשים צעירות. לא הכול מתאים לכולן! מראה ספורטיבי מעודכן 19 טי שירט וג'ינס 18

11 אנשי החיל - איפה הם היום? אלוף )מיל( זאב אלמוג טלפון ענה לי גבר וקולו נשמע צלול ובוטח. ב שאלתי: "האם אתה זאב אלמוג מפקד חיל הים לשעבר"? "כן", השיב. סיפרתי לו על כתבה שאני רוצה לכתוב עליו בירחון "דורות" וקבענו להיפגש בביתו, בתנאי שקודם אקרא את ספרו "הפלגות חיי". התמזל מזלי ובני עמית שירת כמפקד ספינה בחיל הים, ובידו נמצא הספר המרתק, המספר את סיפורי המלחמה והגבורה של האיש שהיה בעברו מפקד השייטת והחיל. מצויד בספר ובפנקסי יצאתי לפגוש את זאב, שכן ותושב עירנו, ששמו כבר הפך לאגדה. הוא המתין בביתו והפגישה המרתקת הלכה והתארכה, כאשר סיפוריו המעניינים זרמו במשך שעות. זאב נולד להוריו, דוד ושרה ליכטנשטיין, ב- 1 בפברואר 1935, בתל-אביב, אנשים דתיים, שעלו מפולין. ריח הים נישא בבית עם אביו, שעבד בבניית הנמל העברי הראשון. המשפחה עברה לגור בבת-גלים שבחיפה ושם בין גלי הים נרקמה האהבה הראשונה של הילד לים, אהבה הנמשכת כבר שמונה עשורים. אביו עבר לעבוד בבית מסחר לתבואות, אך לא מצא שם את מקומו ועבר להובלת קמח למאפיות בעגלה רתומה לסוס. כילד, היה זאב יושב לצידו ונהנה מהרכיבה, במיוחד לכיוון הים הכחול. את הזיקה למסורת שאב בבית הוריו, קבלת שבת, חגי ישראל ובעיקר זמירות. לימודיו בבית הספר בבת-גלים זכורים לו לטובה. אחד המקומות האהובים עליו היה הבריכה האולימפית, שזכתה לארח תחרויות רבות. בהיותו בכיתה ה' עבר ללמוד בבית ספר דתי, חגג את בר המצווה, גרם נחת להורים ובתמורה קיבל אופניים של גדולים. ב המשפחה עברה לקריית מוצקין. אירוע מיוחד הזכור לו היה הגעתה של אוניית המעפילים "חיים ארלוזרוב", שעגנה על סלעי החוף מול ביתו. לאחר מספר שנים עבר ללמוד בבית ספר כללי, שבו חווה את הלימוד בכיתות מעורבות, הצטרף לתנועת אבי צבעוני "בני-עקיבא" והפך לחבר נאמן ופעיל בתנועה, שחרתה על דגלה את ההגשמה החלוצית. בהמשך עבר ללמוד בתיכון "הריאלי יבנה" וסיים בהצלחה את בחינות הבגרות. במקביל ללימודים, השתתף בקורס למדריכים ועסק בספורט הכדור- עף ובחתירה בסירות במועדון הימי. לפני גיל 18 יצא זאב עם חבריו לגרעין "עציון" לשרת בנח"ל. הגרעין נועד להשלים את קיבוץ יבנה. את הטירונות עשו במחנה אלנבי שבירושלים. ביבנה עבד זאב בגידול פרחים ואהב את החיים החברתיים. השלב הבא היה קורס מכי"ם, אליו נשלח כנציג הגרעין. בהיותו בן 18 הגיע לבית דארס, לקורס בן ארבעה חודשים. האימונים הקשים וה"טרטורים" הבלתי צפויים לא שברו את רוחם של החניכים, שיצאו נחושים וחזקים מהקורס, שבמהלכו זכו להכיר את סופפו הלוחם האגדי )שנפל בפעולת התגמול "החץ השחור" של הצנחנים בעזה(. זאב חזר לגרעין ולגידול הפרחים. יחד עם חברו איבן עלה הרעיון להתנדב לשייטת 13. ההמתנה לתשובה מהשייטת עברה בנעימים, כאשר זאב טיפח וקידם את יחסיו עם חברתו לגרעין, גאולה קנטור, שלימים הפכה להיות בת זוגו לחיים, והם ביחד כבר יותר מ- 60 שנים )גאולה ליוותה את זאב במהלך שירותו הצבאי ובאהבה גדולה גידלה את הבנים, טיפחה את הבית וקידמה את מקצועה כמורה לספרות. בגיל 60 קיבלה תואר ד"ר לספרות. גם היום היא משמשת כמורה וכיועצת פדגוגית בכפר הירוק. כתבה גם ספרי ילדים(. לזוג שלושה בנים - גל, רם ועוז ושמונה נכדים. בחודש מאי 1954 הגיעה הבשורה על התקבלותו של זאב לשייטת והוא הפך לחניכו של איזי רהב. כך הפכה השייטת לביתו החדש, ומסלול של 18 חודש של אימונים קשים הפכו אותו ללוחם. בהמלצתו של איזי רהב שוכנע זאב ללכת לקורס חובלים, שהכשיר אותו לקצין ים בשייטת 13. ב יצא זאב ללימודים באוניברסיטה העברית. עם סיומם התמנה לתפקיד קצין אג"ם ולאחר מכן לפיקוד על ספינות טורפדו. בפברואר 1968 חזר לשייטת. במלחמת ששת הימים לא היו לשייטת הצלחות ואז בשלוש פעולות: האי גרין, טיבוע שתי ספינות מצריות ומבצע "רביב", הצליחה השייטת להחזיר עטרה ליושנה. ב ירד אל"מ זאב לאילת והתמנה למפקד זירת ים סוף. עם ארבע ספינות משמר, שהפכו לכלי תקיפה ובעזרת לוחמי השייטת לחמו בזירה והשיגו הישגים רבים )ערדקה, בסיס חיל הים המצרי, הותקף, הושמדו שני סטילי"ם ונתפס המזח, 100 ק"מ מבסיס שארם(. משימה בלתי אפשרית ללא כל אבדה. בהמשך הושמדו ונלקחו שלל 28 כלי שיט מצריים. היו התקפות על כוחותינו ורק אחרי ההצלחה בערדקה נסוגו המצרים. הכוח הימי השתתף במלחמת יום כיפור בחסימת דרכי הארמיה ה- 3 ובמצור על נמל עדקיה, אלה שימשו קלף מיקוח להסרת המצור הימי. במרץ 1974 הגיעו הסטילי"ם, לאחר שהקיפו את דרום אפריקה. הצעתו של הרמטכ"ל דדו לזאב להיות ראש אמ"ן נדחתה על ידו. בקיץ אותה שנה החל ללמוד במכללת הצי זאב אלמוג לא נטש את הים וצעדו הראשון כאזרח היה לקבל "פיקוד" על מפעל מספנות ישראל, שהיה זקוק לרפוי יסודי, כדי להפוך לגורם יצרני למוצרי שייט בארץ ובחו"ל. במפעל החלו לייצר סטילי"ם מדגם "סער" וספינות משמר מהירות מדגם "שלדג", שזכו להצלחה גם בחו"ל האמריקני ובתום הלימודים חזר לפקד על בסיס חיפה בדרגת תת-אלוף. זאב נעתר לבקשת מוטה גור להימנות על מקימי המכללה לביטחון לאומי ולהיות בה מדריך. בינואר 1979 מונה על ידי רפול למפקד חיל הים, תפקיד שמילא במשך שש שנים בדרגת אלוף. בתקופה זו התנהלה מלחמת לבנון. חיל הים חיסל לחלוטין חדירת מחבלים מהים, הצלחה הנמשכת עד היום. בתקופה זו בוצעו משימות רבות: סיוע באש, הנחתת למעלה מ- 1,000 כלים כבדים בלבנון, ליווי אוגדת הצנחנים שהתקדמה לאורך החוף ואובטחה מהים, ומצור על שלושה נמלי לבנון. כל הפעולות נסתיימו בהצלחה וללא כל נפגעים, וגרמו לגירושו של עראפת מטריפולי לטוניס. לסיכום פעילותך כמפקד החיל מה היו הישגיך העיקריים? אני שואל. החיל תכנן ופיקח על בניית הסטילי"ם סער- 5 והצוללות דולפין שנבנו בגרמניה. החיל גם לקח חלק פעיל בהבאתם של עולי אתיופיה מחוף סודאן; כל הכלים הימיים מצוידים בלוחמה אלקטרונית; ארגון ההדרכה ומסלולי החיל חודשו ושונו, החיל חולק לזירות והחידוש המיוחד - מסוקי ים הוכנסו לראשונה לחיל. בספרו מזכיר זאב עשרות סיפורי גבורה ולשאלתי, איזה מהם ירצה שיוזכר בראיון, הוא שולח אותי לכתבה של איתן הבר בעיתון "במחנה" מ- 1960, תחת הכותרת: "גבורת התייר המסתורי". "סגן זאב עמד בצומת הדגניות, ממתין לטרמפ שיביאו למחוז חפצו בחיפה. לפתע נשמע רעש של מכונית צבאית שפניה לטבריה. שני רוכבי אופניים נסעו ממול ליד הגשר, הרכב שבא במהירות פגע בגשר, נזרק אל הסכר ופגע בנער, העיפו לגובה 2 מ' ומשם הישר לנהר הירדן. הקצין פשט בגדיו וקפץ למים, לא מצא את הנער, יצא מהמים וקפץ שוב, משה את הנער שזב דם רב, השכיבו בצד ובעזרת אלונקה הועבר הפצוע לצד השני של הגדה לאמבולנס. הקצין נשאר לחכות לטרמפ, ללא הצלחה. שוטר תנועה לקחו על האופנוע לטבריה". סגן זאב נעלם מהמקום ובקול ישראל דווח על "תייר זר שהציל את הנער" ורק עכשיו התגלו העובדות מיהו ה"תייר המסתורי". בהמשך הוזמן זאב לבית הנשיא לקבל תעודת חייל מצטיין. מאוחר יותר פגש זאב את הנער, בבואו להעיד על התאונה. הנער, שאיבד את רגלו, הודה בהתרגשות גדולה למצילו, וסיפר שהדם הרב שאיבד יכול היה לגרום למותו לולא המציל שקפץ להצילו. אכן סיפור גבורה אמיתי. זאב אלמוג לא נטש את הים וצעדו הראשון כאזרח היה לקבל "פיקוד" על מפעל מספנות ישראל, שהיה זקוק לרפוי יסודי, כדי להפוך לגורם יצרני למוצרי שייט בארץ ובחו"ל. במפעל החלו לייצר סטילי"ם מדגם "סער" וספינות משמר מהירות מדגם "שלדג", שזכו להצלחה גם בחו"ל. בעוד מספר ימים יחגוג זאב 80 שנה של עבר מפואר ועשייה בלתי פוסקת. גמלאי מספנות ישראל מעריכים ומוקירים את מי ששיקם והקים מחדש את המפעל האדיר, המייצר ומוכר בכל העולם. לסיום אני שואל את זאב מהו ה"אני מאמין" שלו, כלוחם שעבר חמש מלחמות ומערכה בלתי פוסקת לחיסול המחבלים? "אני מאמין שמלחמותינו לא היו לשווא ועל השלטון לעשות יותר להגיע לשלום. הכול תלוי במנהיגות שלנו שתביא לחשיבה יצירתית ולהתייחסות לפרטנרים שבצד השני". מערכת "דורות" מצטרפת למברכים ומאחלת לזאב ולגאולה אלמוג חיים ארוכים ובריאים, נחת מהבנים והנכדים

12 מועדון המורים צילום: צביקה קרן החיים הם "גן ילדים" צביקה קרן מליה סגל, גננת גמלאית, ילידת רמת השרון, אחות ע תאומה לגליה גיל, מורה לאמנות, שתיהן בנות למשפחת משורר, שנולדו בחג החנוכה 1935, בהפרש של 12 שעות זו מזו. "הלידה הייתה קשה, אבל המאמץ היה כדאי", אומרת עמליה. ההורים, שהגיעו בגל השני למייסדי רמת השרון, הקימו משק חקלאי בצפון-מערב המושבה, שהתבסס על טבק )שהיה אז להיט בארץ(, במקום שבו שוכן כיום רחוב "הטבק". כמו כן, הקימו רפת חלב משגשגת שהייתה ל"תחנת ריכוז חלב", של כלל המושבה המתפתחת. "היינו עוזרות לאימא בהכנת הגבינות", נזכרת עמליה. את ההסמכה כגננת קיבלה בסמינר לוינסקי בתל אביב. בהמשך, התמחתה בהדרכת גננות בסמינר אורנים, תחת שרביטו של המחנך הדגול גדעון לוי, אשר הטיף ל"חינוך פתוח". בסוף שנות ה- 50 של המאה הקודמת, הקימה עמליה את הגן הפתוח הראשון בשכונת העולים מורשה, במתחם שבו נמצא כיום מתנ"ס אלי כהן. הגן והחצר פעלו במפלס רצוף והילדים יכלו לבחור, כל אחד לפי נטייתו, מוקד פעילות ולעסוק בפרויקט עצמאי. "חסרו לי מתקנים בחצר, אז גייסתי את העגלון של השכונה ויחד הפכנו גלילי-עץ ריקים של חברת החשמל לשולחנות עבודה", מספרת עמליה וממשיכה: "היו לי 45 ילדים בגן, הנהגתי משמעת וכבוד הדדי. היה מקרה שבו ילד התייתם מאביו, בכה כל הזמן ושקע בדיכאון קשה. התנהלה שיחה, הילדים הקימו מעין בית קברות בשיתוף הילד, וחלקו עימו את הקושי. כך השתחרר והושבה לו שמחת החיים. ילד אחר סבל מצניחת עפעפיים, אשר עיוותה את פניו והילדים התרחקו ממנו. הוא נותח ולאחר שחזר לגן התקיימה שיחה על ניתוחים וזריקות, נוצרה אמפתיה ומי שהיה 'ילד דחוי' הפך לחבר מבוקש. גייסתי את האמהות, שוחחנו על הקשיים בבית והן היו הסייעניות הנאמנות שלי. אחת מהן הייתה לימים אימו של ראש העיר. בשנת 1972 חזרתי עם בעלי, אגרונום במקצועו, משליחות של משרד החקלאות באפריקה. בתי פסיכולוגית-קלינית ומטפלת בחולים עם טרשת נפוצה. עם הקמת המועדון למורים גמלאים, הצטרפנו אליו, אחותי ואני, ואנו נהנות פעילויות רבות. שתינו מקשטות בהתנדבות את המקום לפני כל אירוע ואחותי מפגינה את יכולותיה האמנותיות. אנו לומדות כאן אנגלית ונהנות". מהו סוד הצלחת המועדון שלכם? "העובדה שהכול מתנהל בהתנדבות, עושה חשק לאנשים לתרום מידיעותיהם ומכישרונם. אני קוראת למורות, למורים ולגננות להצטרף אלינו, לתרום וליהנות מן הפעילויות המגוונות", אומרת עמליה. 22

13 מסגרות דיור להישאר בבית או לעבור לדיור מוגן? איך מנהלים דיון ענייני במשפחה ואיך זה קשור להבדל בין רצון לצורך? ההתבגרות, במיוחד כאשר מתעוררים צרכים מיוחדים בהקשר למצב רפואי, תפקוד עצמאי עם ו/או לתעסוקה בשעות הפנאי, עולה גם שאלת המעבר לדיור מוגן. כן? לא? מי חושב מה? איך מנהלים דיון כל כך מורכב בתוך המשפחה, מבלי להיגרר למריבות ולכעסים? מסגרות דיור חוץ-ביתיות לאנשי גיל הזהב נעות בין אלה המספקות מענה לבעלי צרכים רפואיים/בריאותיים, המהווים את הסיבה העיקרית למעבר )תשושים, סיעודיים(, לבין מסגרות שאלות לדוגמה במסגרת חשיבה משותפת על מעבר לדיור חוץ-ביתי: 1. מה חשוב לך במקום החדש? סביבה עירונית או מקום פסטורלי ושקט? 2. מה צריך להיות מאפיין המקום? דיירים רבים או מקום אינטימי? דירה גדולה או קטנה? האם יש חשיבות לעיצוב ולמראה, או דווקא למאפיין קבוצתי כלשהו אחר )לדוגמה: בית אבות ליוצאי עירק(? 3. האם יש תנאים מוקדמים שחשוב לך שיתקיימו? למשל: חיות מחמד, נוהלי ביקור, שטחים ציבוריים, מערכת חוגים, תמיכה רפואית. מורן וייס, מורן שמר דיור מוגן, המתאימות יותר לבני גיל הזהב עצמאיים, המעוניינים להמשיך באורח חיים עצמאי, פעיל ואינטנסיבי, אך תחת מסגרת מובנית, המעניקה מעין רשת ביטחון, מנגישה שירותי קהילה ופנאי שונים ומהווה גם מסגרת חברתית. לרוב, מסגרות אלו יהיו פרטיות ויחייבו תשלום חודשי עצמאי. ההבדלים בין המסגרות אינם רק בהגדרתן, אלא גם במהותן. לדוגמה, ישנן מסגרות המקיימות שיח גלוי על הגיל הכרונולוגי ומשמעויותיו ויש כאלה המטפחות זהות של "בני גיל הביניים" ולא עוסקות בסוגיות של זיקנה. כך או כך, ההחלטה לעבור לדיור חוץ-ביתי )בעיקר כאשר אין סיבה בריאותית/תפקודית בוערת( דורשת התייחסות למגוון היבטים ועלולה לעורר מחלוקת במשפחה עקב פערים בתפיסת המצב וברצונות הצדדים המעורבים )בני זוג, הורים- ילדים וכיו"ב(. לדוגמה, מעבר למסגרת דיור חוץ-ביתי פוטר את הילדים ואת הגורמים הקהילתיים מדאגה לצרכיו של האדם המבוגר, אולם עלול לפגוע במידת עצמאותו וברווחתו ולהוות עבורו גורם למשבר. איך, אם כך, מנהלים דיון סביב סוגיית המעבר לדיור חוץ- ביתי, באופן מכבד וקשוב? אחד העקרונות המובילים בתפיסה גישורית הוא המעבר משיח עמדות לשיח צרכים. עמדה היא מה שאני רוצה. לרוב, היא תהיה חד-ממדית )עכשיו או אחר כך, מסגרת X או Y, מחר או בעוד שנה(, חיובית או שלילית, חד-משמעית. צורך הוא מה שאני צריך. הוא הסיבה המסתתרת מאחורי העמדה. ייתכן שלצורך מסוים יש מספר עמדות )פתרונות( אפשריות, אם רק ננסה לאפיין אותו. לדוגמה: חדוה, בת 81, עצמאית ומתפקדת, אלמנה, אם לארבעה ילדים, שכולם מתגוררים מחוץ לבית. חלקם נשואים עם ילדים. היא בודדה ולכן מתקשרת לילדיה לפחות פעם ביום ומפצירה בהם שיבואו לבקר. בתה הצעירה, שנמאס לה לשמוע על התלונות ועל הציפיות שהילדים והנכדים יגיעו לביקורים תכופים, החלה לברר עבור האם על מסגרות לדיור מוגן. חדוה נעלבה וכעסה ונוצר ריב גדול בין השתיים. בואו נראה איך מעבר משיח עמדות לשיח צרכים יכול היה לייצר מצב אחר. לשם כך, נאפיין את העמדות ואת הצרכים של שתיהן: העמדה של חדוה: תבואו לבקר! הצורך של חדוה: צורך בחברה, בתעסוקה של שעות פנאי, בשיחות חולין. העמדה של בתה הצעירה: תעברי למסגרת דיור מוגן! הצורך של בתה הצעירה: להפסיק לשמוע את תלונות האם, טענותיה וחוסר שביעות רצונה. כל עוד יתקיים שיח עמדות בין השתיים, יהיה קשה מאוד למצוא את המכנה המשותף ואף בסיס להבנה הדדית. עמדה, מטבעה, גורמת להתבצרות, לחוסר גמישות ולרוב אף להסלמה של המחלוקת או לחוסר שביעות רצון של אחד הצדדים, בבחינת,win-lose כלומר צד אחד מנצח ובהכרח הצד השני מפסיד )על win-win ו- win-lose נרחיב בכתבה הבאה(. מעבר לשיח צרכים יכול לייצר רעיונות יצירתיים נוספים לצורך של חדוה, ובכך גם לצורך של הבת. בדוגמה שלנו, שיח צרכים יביא לחשיפת הצרכים של חדוה, שהם למעשה מילוי שעות הפנאי וחברה, ובכך להביא את השתיים לחשיבה משותפת על שיפור איכות החיים של חדוה. לדוגמה: חיפוש משותף אחר מסגרות חברתיות או חוגים מתאימים, תוך הסכמה על ביקור של הילדים פעם בשבוע לסירוגין. טיפ היפרד מהצהרות עמדה. שאל את עצמך שאלות: מדוע זה חשוב לי? מדוע לא? ממה אתה חושש? מה חשוב בכך? מדוע זה חשוב לצד השני? מה יכול להיות חשוב לו? ערוך רשימת צרכים שלך ורשימת צרכים משוערת של הצד השני, עודד חשיבת צרכים בשיח המשותף. בהצלחה! חיזוק הקשר עם השכנים בשכונה של חדוה וחיפוש משותף אחר שכנה או שתיים, שגם הן פנויות וישמחו למפגש שבועי, לשיחת חולין בספסל שבחצר השכונה. פנייה משותפת למנהל גיל הזהב ברשות המקומית לבדיקה של המסגרות החברתיות והתעסוקתיות הקיימות. עצם החשיבה המשותפת והשיתוף בצרכים וברגשות, על אף הפער בעמדות, יביאו לשמירה על מערכת היחסים בין השתיים. מרכז הגישור והדיאלוג ברמת השרון פועל תחת "מגוונים" כשירות לקהילה. זהו גוף מקצועי רב-תחומי, ייחודי, המספק תשתית הדרכתית ומקיים הליכי גישור ליישוב סכסוכים והליכי אימון )קואוצ'ינג( ליישוב סכסוכים עם צד אחד, בשאיפה להיטיב את איכות החיים של התושבים ומתוך הקשבה מתמדת לקול הקהילה. המרכז מקדם תפיסת עולם המעודדת דיאלוג וסובלנות ומקנה כלים ליישוב מחלוקות, להעצמה ולחיזוק. זאת, מתוך אמונה, שגישור כדרך חיים עוסק בהקניית מיומנויות אישיות להתמודדות עם סכסוכים ומונע מהרצון לבסס תרבות של שיח ולקדם אחריות ציבורית ומעורבות חברתית. בין הגישורים המתקיימים במרכז, מתנהלים גם גישורי משפחה וגירושין )ירושה, הסכמי ממון, שלום בית, פרידה וגירושין, סכסוכי משפחה מורחבת, הורים- ילדים, ועוד( באמצעות צוות מגשרים מומחים )אנשי מקצוע מתחומי הטיפול ועריכת הדין, שהוכשרו לעסוק בגישורי משפחה וגירושין(. טלפון : ; דוא"ל: gishur@migvanim.com פייסבוק: "גישור רמת השרון". מורן וייס, מנהלת המרכז לגישור ולדיאלוג בקהילה, "מגוונים" רמת השרון מורן שמר, סטודנטית מתמחה לעבודה סוציאלית במרכז רמת השרון אפריל

14 תרבות ספר שאהבתי אמנית הסיפור הקצר ריקוד הצללים המאושרים/אליס מונרו, הוצאת כנרת, דביר 2014 פנינה מתיא לוין קיפניס - המשורר והסופר של ילדי ישראל אבי צבעוני פני מספר חודשים, במלאות 120 להולדתו של ל הסופר והמשורר הנערץ, נערך ערב מיוחד לזכרו בבית הכנסת "דרכי נעם" של הקהילה הרפורמית ברמת השרון. קהל רב הגיע לאירוע, שנועד להנציחו בסיפור ובשירה ובהשתתפות בני משפחתו, בנו שי וציונה כלתו )תושבי העיר(, בתו ומשפחתה ואורחים רבים. בערב הועלו סיפורים מרתקים, בהשתתפותו של אליהו הכהן והמשוררת לאה נאור, שהפליאו בסיפורם על היוצר. הזמרת אורה זיטנר הנעימה בנגינה ובשירה ממיטב שיריו. לוין קפניס נולד להוריו בעיירה אושמיר שבאוקראינה. משפחה קשת יום, אבא שליח ציבור וחזן בקהילה. בבית היו עוד תשעה אחים ואחיות, שגדלו במצוקה רבה. לוין היה ילד מוכשר ומיוחד, למד בחדר ובגיל שמונה הוכיח את גודל היצירתיות שלו, כאשר התיך מצקת מעופרת ויצק עשרה סביבונים לו ולאחיו. הוא עסק בכתיבת קלפים למזוזות, ובגיל 12 החל כותב ומצייר בעיתון הילדים "פרחי-לוי". ב- 1909, בהיותו בן 15, שלח בקשה ל"בצלאל" בירושלים להתקבל ללימודים. רק אחרי ארבע שנים הגיעה התשובה ולוין עלה לארץ, החל מפרסם שירים אקטואליים בשבועון "אחדות", בעריכתו של י.ח. ברנר, והפך למבקר קבוע בסמינר לגננות, שהוקם בפתח תקווה. הוא כתב שירים לכל חג והשתתף בעריכת "ספרייה קטנה לילדים". עם נפילת השלטון הטורקי והכיבוש הבריטי כתב את שיר "המשיח" ואת שיר ההעפלה "אל ראש ההר", שהפך להמנונם של הנוער והצעירים. בתום מלחמת העולם הראשונה עסק בהוראה של ילדי תימן, ערך את עיתון הילדים "גננו", שבו גם התפרסמו רבים משיריו. ב הקים תיאטרון לילדים, שבו הועלו רבים ממחזותיו ואותו ניהל במשך כ- 25 שנה. באותה עת הכיר את מרים לובמן, יפיפייה מראשון לציון, שהפכה לאשתו ולאם ילדיו, שי וניצה. הם בנו את ביתם בראשון לציון ולוין קיפניס עבד בעיר כמורה. ב חלתה מרים בדלקת ריאות קשה והלכה לעולמה. לוין קיפניס הוא חתן פרס ישראל לספרות ילדים. בין יצירותיו, שזכו לתפוצה ולחיבה, נזכור את שיריו הרבים ביניהם: אליעזר והגזר, אני פורים, גינה לי, הבה נרימה, חנוכיה שלי, כלניות, מי יבנה, נר לי, רקפת, שעון בן חיל וכמובן סיפריו המופלאים: המטריה הגדולה של אבא, עיזה פזיזה, סיפורי התורה, ועוד רבים אחרים. אין ספק, שיצירותיו של האיש הדגול תמשכנה להיות מסופרות ומושרות בפי ילדינו ונכדינו. כזה היה האיש הצנוע, שבמשך כמעט שני עשורים הסתתר מאחורי פסבדונים )אבי- שי, ל. אביטל, ל. חריזי, ל. נרקיס, אבטליון, טבעוני, ועוד(. לוין קיפניס ראוי היה לכל השבחים ובעיקר לאהבה הגדולה של בני הנעורים ומשפחותיהם. בחרתי לסיים בשירו הראשון, שכתב בהיותו בן עשר: הולך לו ילד לבדו בין רסיסי טל מחפש הוא את גדו בין מאורות על אין בצפון בדרום אין במרחקי ים שור למזרח מרום! תמצאהו שם *)גדו=מזלו( תודתי הגדולה לציונה קיפניס, כלתו, על עזרתה במתן חומרים לכתיבת הרשימה. ליס מונרו שזכתה בפרס נובל בשנת 2013 מוכרזת א כאמנית הסיפור הקצר. "ניתן לומר שהפרויקט של מונרו הוא המחשה אדירה בעוצמתה ולחלוטין לא מתחסדת עד כמה החיים של העניים והלא יפים, או של בינוניים, או של סתם אנשים נטולי זוהר, הם חייים עם יופי, מסתורין, כאב, קסם ועניין, חיים דרמטיים, לא פחות מחיי השועלים הנוצצים." )מבקורת במדור ספרות, "ידיעות אחרונות" ) קובץ הסיפורים באים מעולם האנשים הרגילים מחיי יום יום בניגוד לסיפורים המתארים חיי העשירים והיפים ובחלקם לקוחים מהאוטוביוגרפיה שלה. לדוגמה מהסיפור "היום של הפרפר": "אני לא זוכרת מתי מיירה סיילה באה לעיירה... הזיכרון הראשון שלי ממנה הוא מהשנה האחרונה, כשאחיה הקטן ג'ימי סיילה היה בכיתה א'. ג'ימי סיילה לא היה רגיל ללכת לשירותים לבדו...אחר כך מיירה הייתה צריכה לבוא ולשאול את המורה:" בבקשה אני יכולה לקחת את אחי הביתה?...מיירה חלתה וקיבלה סיכת נוי פרפר קטן..." ההמשך מאוד מרגש וייחודי! סיפור אחר מתוך האוטוביוגרפיה שלה על אביה שמגדל שועלים לצורכי פרוותם כמקור פרנסה. היא אהבה מאוד את אביה, בלי להתעסק בעיסוק שותת הדם. אך למרות העיסוק הרצחני כאשר פוגש בחבורת קבצנים בדרך מסרב לתת להם כסף, אך ברצון "אגלגל לך סיגריה אם זה יעזור לך". ומהסיפור הסוגר את קובץ הסיפורים "ריקוד הצללים המאושרים" משם הסיפור אנו מתארים כי בסיפור יתחולל איזה שינוי; מעצם שמו: ריקוד הצללים המאושרים, שם המורכב מניגודיות צללים המאושרים )אוקסימורון ) הכיצד? "זו אותה נגינה יחודית במסיבות הבלתי אפשריות שלה, של המורה מיס מרסלאס שאינה מתייחסת ביתר פליאה לנגינתה של התלמידה דולורס בויל, ילדה גדולה רזה למדי ונוגה למראה שערה"......בדרך הביתה, אחרי שהותרנו מאחור את מיס מרסלאס...וודאי ציפינו שנאמר - מיס מרסלאס המסכנה? זה ריקוד הצללים שמונע מאיתנו"... לסיום, ביצירתה של מונרו נפגוש סיפורים על מתחים מעמדיים, על הנושא החברתי חברתיתי פמיניסטית, על חיי הנערות במסיבות ועוד. כקוראת, הספר מלווה בהרגשה מעורבת בשמחה ובעצב ממש כמו החיים, חיי היום יום. ולסיום ציטוט: מנימוקי השופטים, פרס נובל 2013 "אליס מונרו היא אמנית הסיפור הקצר המודרני... והיא טיפחה אותו לכלל שלמות... מונרו משרטטת דיוקנים מופלאים של ההוויה האנושית...דרך תיאורי היומיום שלנו... אנשים קטנים, רגשות גדולים." בברכת קריאה מהנה 27 26

15 פינת המתכון הותיק ממטבחה של אימי אילזה בנדינר ברייטנפלד ורי עלו לישראל מאוסטריה. אבי יליד וינה ה ואימי ילידת גרץ. הם גדלו על ברכי החינוך האוסטרו-הונגרי, שבו נולדו והתחנכו. כשנחתו בארץ, בשנים 1936 ו- 1938, קיבלו הלם תרבותי וגם קולינארי. אימי, שמעולם קודם לכן לא נכנסה למטבח, נדרשה מהר מאוד ללמוד להכין את המאכלים שכה התגעגעה אליהם, מבית אבא. נולדתי עם קום המדינה ואני זוכרת, שעל אף העוני והמחסור ששררו בארץ באותן שנים, האוכל שהוגש ממטבחה של אימי תמיד היה מלא ריחות נחשקים. האוסטרים ידועים בשניצלים, בגולש, בסלטים, שעיקרם על רוטב הוויניגרט, אך בעיקר בזכות המאפים העשירים והטעימים. בחרתי להציג בפניכם בצק קל מאוד להכנה, מרשם שניתן להכינו גם כמנה מלוחה וגם כמנה מתוקה: כופתאות תפוחי אדמה - מתאים לכל רוטב בשרי/ או אחר וכופתאות תפוחי אדמה מתוקות ממולאות משמש/שזיף. הכנת הבצק להרתיח בסיר 4-5 תפוחי אדמה עם הקליפה, לקרר ולקלוף. לרפד משטח בקמח רגיל ועליו לגרד גס, במגרדת ידנית, את תפוחי האדמה. ליצור באמצע גומה ולהוסיף ביצה או שתיים, כוס קמח וקורט מלח. ללוש יחד ולאחד את החומרים, לגלגל לנחש ארוך )להניח על משטח מרופד קמח, שלא ידבק(. עד כאן הכנה זהה למתוק ולמלוח. כופתאות מלוחות כתוספת למנה עיקרית חותכים מהנחש שיצרנו פרוסות )כמו פרוסות לחם(, בהתאם לגודל שנרצה לקבל )קצת יותר גדול מכדור פינג-פונג( ולגלגל לכדור )כופתה(. מוסיפים פלפל שחור, מלח וכל תבלין שאוהבים. מרתיחים סיר מים עם מלח. כשהמים רותחים, זורקים פנימה בזהירות את הכופתאות ומבשלים עד שיצופו )זה הסימן שהן מוכנות(. מוציאים עם כף מחוררת ומקררים. לפני ההגשה מחממים היטב את הכופתאות בתוך הרוטב שנבחר, כדי שיספגו את הרוטב. מגישים חמים. אני אישית אוהבת אותם כתוספת לרוטב גולש או צלי. הערה: יש לחמם את הכופתאות ברוטב נפרד מסיר הבשר כולו שלא יתפוררו. כופתאות מתוקות למילוי בפרי כמנה אחרונה אחרי שגלגלנו את הבצק לנחש וחתכנו לפרוסות, ניקח פרוסה של בצק, נשטיח אותה בכף היד כמו פיתה ונניח במרכזה את הפרי - משמש או שזיף סגול. ניתן לגלען את הפרי ולהניח בתוך הפרי חצי קוביית סוכר. מקפלים את הפרי כולו בבצק, בוזקים על כף היד מעט קמח ומגלגלים היטב כל כדור. מניחים את הכופתאות על משטח מקומח. מרתיחים סיר עם מים ומעט מלח, כשהמים רותחים זורקים פנימה בזהירות את הכופתאות. מבשלים עד שהן צפות. מוציאים בזהירות מהסיר. עדיף ברגע זה גם להגישן לשולחן, הטעם הטוב נעלם אם מחממים אותן שוב ושוב. ההגשה ממיסים 150 גרם חמאה ומוסיפים פרורי לחם. מטגנים עד לקבלת גוון חום בהיר )להיזהר לא לשרוף ולשים לב שחלק משומן החמאה לא ייספג כולו בפרורים(. כשהפרורים מגיעים לגוון הרצוי, מורידים מהאש. ישנן כמה צורות הגשה: ניתן להניח את הכופתאות במחבת, לנער את המחבת כך, שהכופתאות בתוך פרורי הלחם עטופות מכל הצדדים, לבזוק סוכר ולהגישן. להעביר את פרורי לחם לכלי הגשה ולאפשר לכל סועד להוסיף בעצמו את כמות פרורי הלחם, לבזוק סוכר או אבקת סוכר. דרך נוספת להגשה: את הכופתה חוצים לחצי, מניחים במרכזה כף גדושה של פרורי לחם מטוגנים ועליהם כמות נדיבה של סוכר, כך שיגלוש מהצדדים. לא לחסוך בסוכר, זה מה שנותן את הטעם. בתאבון! ואגב, זה היה מאכלו האהוב של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף. המאכל אמנם עתיר קלוריות, אך פעם בשנה, בעונת המשמש אפשר להכינו. באדיבות עדנה רותם ברייטנפלד הצעות למתכונים מבית אימא/אבא יתקבלו בשמחה. נא לשלוח בציון שם מלא, כתובת וטלפון, למערכת: רחוב דבורה הנביאה 8 רמת השרון טל

16 תודה גוף/נפש למנקי הרחובות באהבה במסגרת יום המעשים הטובים, צוות מגוונים יזמו אירוע חגיגי בסימן הוקרה והערכה למנקי הרחובות של רמת השרון יוזמה מיוחדת של רשת מגוונים, ב במסגרת יום המעשים הטובים, הוזמנו כל מנקי הרחובות של רמת השרון לאירוע חגיגי לכבודם- "תודה בהפתעה", כאות תודה והערכה על עבודתם המסורה. האירוע התקיים במגוונים קריית הצעירים, בשיתוף פעולה של מגוונים יחד עם מחלקת התברואה של עיריית רמת השרון ומנהל המחלקה איציק כהן, בנוכחות ראשת העירייה בפועל, הגב' שירה אבין. ביום המעשים הטובים, יום שלישי 24 במרץ, הוזמנו כל מנקי הרחובות ברמת השרון, 80 במספר, לאירוע חגיגי במגוונים קריית הצעירים, שם חיכתה להם ארוחת צהריים חמה ועשירה ושולחן מתוקים עמוס כל טוב, מעשה ידם של הצוות הבכיר של מגוונים וביחד עם תרומה נדיבה מ"דייויד קייקס". לאחר הארוחה, ראשת העיר בפועל, שירה אבין, נשאה דברים והודתה להם על עבודתם המסורה ועל החשיבות שלהם בשמירה על העיר וניקיונה. בסיום האירוע קיבלו המנקים שי צנוע, מתנת מגוונים. האירוע הוא חלק משלל פרויקטים לרווחת העיר ותושביה ב"יום המעשים הטובים" הארצי. ברמת השרון יום המעשים הטובים מתקיים במגוונים ומרכז יוזמות רבות ברחבי העיר, שכל כולן עשיית טוב לאחר. האירוע "תודה בהפתעה" נרקם במטרה לאחד את כל מנקי הרחובות של רמת השרון לאירוע חגיגי ולהודות להם על העבודה הקשה שלהם יום יום, בשמש ובקור, בניקיון העיר. שירה אבין, ראשת העירייה בפועל: "אני מברכת את מגוונים על היוזמה הנפלאה ועל אירוע חגיגי למען חבורת אנשים יקרה, שעושה עבודה כל כך קשה במסירות והשקעה. ביחד עם איציק כהן, מנהל מחלקת התברואה, אני שמחה על ההזדמנות להודות לכל מנקי הרחובות שלנו, שבזכותם יש לנו עיר כל כך נקייה, ומאחלת להם חג פסח שמח, ושיזכו בבריאות ואושר להם ולבני משפחתם". ניצן אביב, מנכ"ל מגוונים: "יום המעשים הטובים הוא יום חג לעשייה חברתית, קהילתית וסביבתית. זו השנה השנייה, שברמת השרון המרכז העירוני להתנדבות, ביחד עם תושבים מתנדבים, מציינים את היום. האירוע למנקי הרחובות הוא רק אחד מבין פרויקטים רבים המתקיימים ברחבי העיר, שכולם מעשים טובים. אני שמח ומברך על ההתגייסות של כל צוות מגוונים, באירוע החגיגי למנקי הרחובות של העיר, ועל ההזדמנות להודות להם על עבודתם המסורה". אין גיל לתרגיל פעילות גופנית מתונה חשובה פ והכרחית בכל גיל ואף יותר בגיל השלישי. במרוצת השנים אנשים מתבגרים ונוצרות תופעות שונות בגופנו, המשפיעים על בריאות תקינה של מערכות הגוף והנפש. ככל שאנו עולים בשנים קיימות תופעות, כמו: גמישות המפרקים נעשית קשיחה יותר, סחוסים מתייבשים והתנועה במפרקים נעשית מוגבלת. שקיעה של סידן בתוך הפרקים )בכתפיים ובירכיים, למשל( יוצרת הסתיידות מפרקתית, הגורמת לדלקות ולחוסר יכולת לבצע תנועות יומיות הכרחיות, כמו להתלבש. פעילות הלב והנשימה נעשית קשה יותר וכן חילוף חומרים נמוך יותר יוצר מצבים של השמנה, יתר לחץ דם ובעיות ביציאות. פעילות גופנית נחשבת היום כתרופה למרבית המחלות המתוארות לעיל. היא תורמת למניעת מחלות מפרקים ואף פותרת בעיות רבות במפרקים; היא מגבירה את טווחי התנועה ויוצרת תחושה של אושר וחיוכים, בגלל ההורמונים המופרשים בזמן הפעילות )אדרנלין ואנדורפין(. פעילות גופנית משפיעה על בריאותנו בכך שהיא מנקה עורקים, מגדילה את תפוקת הלב, מעבה את שריר הלב בהגדלת נפחו, מגדילה את משקל הלב ומשפרת את כושר התכווצותו, מגדילה את נפח החדרים ונפח הפעימה, משפרת את זרימת הדם לשרירים, מגדילה את מסת שרירי הגוף במקום את מסת השומן ומשפיעה לטובה על גופנו. "אני עוסקת בפעילות מיוחדת למחלות פרקינסון, דמנציה ואלצהיימר, חוקרת את הנושא ומוצאת שפעילות ייחודית, הכוללת קואורדינציה בסיסית בשילוב כוח ותנועה, משפרת לאין ערוך את תפקוד החולים. כמו כן, אני מפעילה נשים וגברים בהתעמלות ייחודית דינמית ובחיזוק", אומרת דגנית הרבין, מייסדת מחלקת שיקום בספורט בתל השומר והיום בעלת סטודיו נועה ומדריכה בפועל. מחקרים מראים, כי יותר מפתירת תשבצים ומשחקי סודוקו, פעילות גופנית משפיעה על המוח ומשפרת את תפקודו. "אין גיל לתרגיל. העיקר לפעול, ליהנות, להיות חיוביים ולזכור תמיד, כי מחר זורחת השמש ויום שעובר לא חוזר", אומרת דגנית. ראיינה וכתבה: נורית ליטוב תשובות מעמוד 20 )צב-השעה( )נמר של נייר( )גילוי אריות( )פה קבור הכלב( )חתול שומר חלב( )זאב בעור כבש( )פחדן כמו שפן( )עוף גוזל( )לביאה פצועה( )ערום כשועל( )עורב-לקחן( )הברווזון המכוער( )עור של פיל( )קל כצבי( )מתנהג כחזיר( )שתיקת הכבשים( )עכבר( )גיבור כלביא( )עקשן כפרד( )חזק כמו סוס( )שותק כדג( )לרקוד עם זאבים( )דג-מלוח( )רשות הנמלים( )פרה-קדושה( )תרנגול-כפרות( )עגל הזהב( )להצמיח קרניים( )חמור קופץ בראש( )להידבק כמו קרצייה( )יתוש-בראש( )רבע-עוף( )זיקית( )רך כמו טלה( )כבש בתנור( )קוף אחרי בן-אדם( )חלזונות( )דמעות של תנין( )עונה כמו תוכי( 31 רמת השרון ספטמבר

17